שיפוץ בית ישן בשכונת בצרון – שכונה שקטה בתל אביב. את הקומה התחתונה שיפצנו, ולמעלה הוספנו עליית גג עם שני חדרי ילדים.
במקור המטבח היה סגור, ובגלל מבנה הבית – צר , ארוך, ולא מזמין. כבר בפגישת הייעוץ האדריכלי הראשונה ראינו שזאת בעייתו העיקרית של הבית, ושברגע שנשנה זאת – יתקבל בית פתוח, מחובר לגינה, ונעים בהרבה.
החלטנו ליצור חלל גדול, פתוח, משותף למטבח ולפינת אוכל, חלל הפונה לחצר הקדמית ומהווה בעצם את מרכז החיים בבית.
הריצוף – אריחי בטון בצבע אפור – ירקרק, ובכניסה לבית – שטיח ענק ,בריצוף, תערובת מבולגנת וצבעונית של אריחים מעוטרים צבעוניים שליקטנו . במידה רבה, שטיח מיוחד זה הוא שמעניק לכל הבית את אופיו המיוחד.
פינת האוכל – כמו שאר הריהוט- כפרית באופיה, חמה, קצת ישנה. אני אוהבת ריהוט שאי אפשר לדעת מתי ניקנה. שהיה נכון לפני שלושים שנה, וכנראה יהיה נכון גם לשלושים הבאות. אני אוהבת שרואים עליו שהוא לא חדש, ובמקרה הזה – האדריכלות ועיצוב הפים משתלבים היטב בסגנון הריהוט.
פינת האוכל פתוחה לחצר, ויש בה חלונות בשני הקירות שלה כדי לתת תחושה של המצאות בתוך החצר – אך החלונות לא גדולים מדי ומשאירים גם קצת קירות. זה חשוב!
קצת חלון, קצת קירות . גם וגם, זה כנראה הסוד.
החלונות הם חלונות בלגיים מברזל צבוע בכחול, ומחולקים כך: חלק תחתון קבוע, שמאפשר להניח חפצים על אדן החלון. 2 כנפיים קבועות, עליהן נפתחות 2 הכנפיים המרכזיות. חלונות קיפ עליונים לאיוורור. מאחורי החלקים הנפתחים – סורגים שהם חלק מהחלון.
מבט לסלון. כאן בעצם רק החלפנו את חלונות האלומיניום הישנים בחלונות בלגיים מברזל – גם הם כחולים, וביחד עם הריצוף החדש התקבל חלל שונה לגמרי. פרט מעניין – בתוך הוויטרניה הגדולה בסלון, הנפתחת כולה, יש חלון קטן יותר הנפתח רק לאיוורור.
מסיבות חיסכון, לא רצינו לפרק את המדרגות הקיימות, שלא היו מוצלחות במיוחד. בעזרת קירות גבס ותאורה הצלחנו ליצור מהן נישה לטלביזיה מכיוון הסלון, מקומות איחסון מתחת למדרגות לכיוון המבואה, ותחושה של משהו יפה במקום אלמנט שמכער את הבית.
בעליית הגג יצרנו שני חדרי ילדים לא גדולים אבל נעימים. שמנצלים את שיפוע הגג לאיחסון במקומות הנמוכים. את קורות הגג בחרנו להשאיר גלויות, כדי לשמור על האווירה המיוחדת.
חלון עליון מכניס אור נוסף לעליית הגג. צורתו המיוחדת של החלל מודגשת בעזרת קורות התקרה, ובעזרת חלונות גדולים ולא שיגרתיים.
