דירה תל אביבית טיפוסית, שנבנתה בסוף שנות השלושים . היא נרכשה על ידי בחור צעיר, שידע מה הוא רוצה וחיפש זמן רב. עזרתי לו בייעוץ לפני קניית הדירה, וליוויתי אותו עוד בשלב החיפושים.
ראינו ביחד המון דירות, מוצלחות יותר ומוצלחות פחות, ובאף אחת מהן לא היתה הרגשה שזאת האחת בשבילו. כשנכנסנו הנה – עוד בזמן בדיקת הבית לפני הקנייה – זאת היתה אהבה במבט ראשון, וכמו בכל אהבה ממבט ראשון – מיד ידענו שזה זה.
לפני השיפוץ :
במה התאהבנו?
- בתקרות הגבוהות.
- במרצפות הישנות – אריחים מעוטרים בדוגמא גיאומטרית. למרות שהן היו במצב לא כל כך טוב, ובמהלך עבודות הבניה והשיפוצים ידענו שנצטרך לפרק חלק ניכר מהן לצורך הזזת קירות ומעבר צנרת.
- במבט החוצה לעצים הירוקים – למרות שלמעשה הוסתרו על ידי תריסי פלסטיק מכוערים.
- במרפסת היוצאת מהסלון החוצה לכיוון הרחוב והעצים, למרות שלמעשה כמעט ולא היתה חלק מהדירה.התאהבנו בכל אלו, למרות שבשלב זה היו כמה דברים שהפריעו לנו:
- חלוקה לא מוצלחת של החלל, שגרמה לכך שבמרכז הדירה היה מסדרון ארוך, צפוף וחשוך:
מסדרון זה גרם לכל הדירה להראות צרה, ארוכה ולא כל כך מזמינה. (זאת בעיה שקיימת בהרבה דירות, ישנות וחדשות). על ידי שינוי בחלוקת החדרים הצלחנו לקצר אותו מאוד, ולגרום לכל הדירה להראות מרווחת יותר.
- חלוקת החדרים היתה מיושנת – מטבח נפרד, שהיה קטן מאוד ולא מזמין, ובכל זאת תפס שטח יחסית גדול. החלטנו לשלב את המטבח בסלון, ולהרוויח על ידי כך חדר עבודה.
- חדר שירותים נפרד מחדר אמבטיה – בזבוז של שטח בדירה קטנה יחסית.
- ההעיקר : צירפנו את המרפסות לחדרים – מרפסת קדמית לסלון, מרפסת אחורית לחדר שינה.
כך זה נראה אחרי שיפוץ הדירה:
לדירה זאת, כמו להרבה דירות ישנות, היתה מבואה קטנה . החלטנו לשמר אותה. זה נראה לפעמים כמו בזבוז מקום, אבל זה לא! הנה מבט ממראה שבמבואה לתוך החלל המרכזי של הדירה:
כך נראה עכשיו החלל המרכזי: למעשה הוא מהווה מטבח, סלון ופינת אוכל – הכל ביחד , בחלל אחד גבוה, מואר ופתוח. כמו שאתם רואים – הדבר היפה בו הוא המבט החוצה, לעצים. בגלל צל העצים – אין צורך בתריסים. ווילונות לבנים, חצי שקופים , שומרים על פרטיות.
מה עשינו עם הריצוף הישן? החלטנו לרצף את כל הדירה באריחי קרמיקה בגוון חרדל, שיתאימו למרצפות הישנות. המרצפות האלו פורקו בזהירות על ידי הקבלן, שהצליח להציל לא מעט מהן. השתמשנו בהן כשטיח במאריחים מעוטרים מרכז הסלון – וכך שמרנו על משהו מאופייה ההיסטורי של הדירה.
השתדלנו מאוד לשמור על אופיה הפתוח של הדירה, ולתת את ההרגשה שהיא גדולה ומרווחת יותר משהיא באמת. אחת הדרכים לכך היתה לתכנן את חדר העבודה עם דלת הזזה כפולה לכיוון החלל המרכזי. כשדלת זו פתוחה, הדירה מקבלת עוד מימד של גודל – כמו בתמונה למעלה. (עוד דרכים איך לרמות בגודל הדירה – כ א ן )
בתכנון המטבח התחשבנו כמובן בעובדה שהוא נמצא במקום כל כך גלוי ומרכזי בבית…התאמנו לו אריחים בעלי אופי דומה וצבעים דומים לרצפה, רק הרבה יותר נועזים-
ולא, אנחנו לא מפחדים שזה ימאס. כי זה יפה.
עוד על תכנון המטבח הזה תוכלו לקרא בפוסט קודם שכתבתי – שיפוץ דירה ישנה, מטבח חדש.
בחרנו בחלונות מפרופיל בלגי ברזל. אני מאוד אוהבת להשתמש בהם, כי הפרופילים עדינים מאוד ומאפשרים חלוקה של החלון: חלק תחתון קבוע, כדי שאפשר יהיה להניח חפצים על אדן החלון, כנפיים נפתחות , חלק עליון קבוע. בחרנו בצבע ירוק-אפור.
ומבחוץ – החלונות:
מכיוון שהדירה היא בקומת קרקע – אני חושבת שהיא חייבת להיות מסורגת. ממש לא נעים שמישהו יכנס דרך החלון הפתוח בזמן שנמצאים בחדר השני . בנוסף לכך – רשתות! לא כל כך נגד יתושים, יותר נגד חתולים, שיכולים להוות מטרד אמיתי בדירות עירוניות. אבל שימו לב – לא צריך סורגים או רשתות על כל השטח, אלא רק על הכנפיים הניתנות לפתיחה! כל החלונות מזוגגים בזכוכית טריפלקס, שהיא קשה מאוד לשבירה, וכך, במקום לקבל כלוב מסורג ומרושת, כמו שרואים הרבה פעמים במרפסות כאלו – אנחנו מקבלים מעט מאוד סורגים ורשתות, עם מקסימום ביטחון:
מבפנים, יוצרים חלונות המרפסת שתי פינות יפות – פינת אוכל בצד אחד:
ופינת קריאה ונגינה בצד השני.
אדני החלון הם משיש חברון – פשוט, זול, ומתאים לסגנון של פעם. הם רחבים בכוונה, כדי שאפשר יהיה להעמיד עליהם דברים. מתחת לאדני החלונות הרחבים האלו יצרנו נישות – בבוא היום אפשר יהיה להרכיב בהן מדפי עץ לספריה, וכך להרוויח ריהוט יפה בעלות מינימלית.
ריהוט פינת האוכל, דרך אגב, ניקנה בשוק הפשפשים ביפו, ממש בזול, ולדעתי הוא מקסים. שאר הריהוט הוא שאריות מפה ומשם – הורים, חברים , שלחן סלון מאיקאה, מנורות מאיקאה ומנורה אחת יפה שמצא הקבלן בדירה אחרת ששיפץ באותו זמן. וזה שוב מוכיח : אם התכנון נכון, לא קשה לרהט דירה.
והנה חדר העבודה, עם דלת ההזה הכפולה בצד שמאל. כזכור, הדלת נפתחת לחלל המרכזי של הדירה:
עצוב חדר השירותים : קטן מאוד, אבל יעיל – מקלחון, ארון כיור, אסלה על שטח מינמלי. למרות הגודל – לא פחדנו להשתמש באריחים צבעוניים מאוד:
הערה: בשנים האחרונות יש יותר ויותר הסכמה על משהו שאני טוענת כבר שנים: שבעיצוב חדרי אמבטיה שוירותים אין צורך לחפות באריחים את כל הקירות! מספיק חיפוי באזורים הרטובים.
הקבלן (המעולה!) – צביקה עינבר
הצילומים היפים הם של גל אשל – תודה לך!
(והנה כתבה על שיפוץ הדירה הזאת ב – YNET)