שיטת הבניה הקלה מבוססת על הקמת שלד עץ או ברזל, עם לוחות מתאימים משני צידי השלד, היוצרים את משטחי הפנים והחוץ של המבנה. בין הלוחות נמצאים חומרי בידוד.
זאת בניגוד לשיטה הקונבנציונלית הנהוגה בארץ, בה בונים שלד מבטון ואחריו קירות חיצוניים מבלוקים וקירות פנימיים מבלוקים או גבס.
מהם היתרונות והחסרונות של בניה קלה?
יתרונות הבניה הקלה:
נראה כמו בניה קונבנציונלית.
(כתבה באתר "בנין ודיור" על הבית הזה תוכלו לקרוא כאן)
בניה מהירה יותר מקונבנציונלית.
בניה נקיה יותר, מייצרת פחות פסולת.
מומלץ כתוספת קומה – שיטת הבניה שוקלת פחות, ולכן מאפשרת תוספת קומה על מבנה קיים.
אפשר לבנות בבניה קלה בתוך מבנה קיים, מבלי להרוס את הקיים ביציקות בטון חדשות.
חסרונות הבניה הקלה:
מעט בעלי מקצוע המומחים בשיטות בניה קלה. זה מקשה ומייקר את הבניה. בנוסף, כל תיקון או שינוי עתידי דורש להיעזר באותם בעלי מקצוע.
המטבח נמצא בחלק הישן, הבנוי בצורה קונבנציונלית.
(כתבה על הבית הזה מתוך מגזין ע"עיצוב" של מעריב תוכלו לקרוא כאן)
הן בבניה קלה והן בבניה קונבנציונלית, צריך בכל מקרה ביסוס, רצפה, ממ"ד , לפעמים גם מרתף = כולם יציקות בטון.
הבניה עצמה מהירה, אך כל המסביב – רישוי, טופס תחילת עבודה, תעודת גמר, שכולם מעכבים מאוד את הבניה בארץ – מתרחשים באותו קצב של בניה קונבנציונלית.
אמורה להיות זולה יותר מבניה קונבנציונלית, אך בפועל – לא תמיד.
למרות שהמראה של שתי שיטות הבניה שווה, המגע בקירות לא מייצר אותה תחושת יציבות הקיימת בבניה קונבנציונלית.
