בתכנון הגינה, חשוב מאוד להתייחס גם לאיך היא נראית מתוך הבית
כאן – ניגוד חד בין הצבעים האדומים-חמים של פינת הישיבה, והירוקים של החלונות והגינה.
חלק זה של הגינה מתוכנן כך שדרך חלונות הסלון תראה תמונה של גינה עשירה, מגוונת ויפה:
זאת התמונה שרואים דרך חלון הסלון:
מה האלמנטים שמרכיבים את התמונה הזאת? מה גורם למראה העשיר שלה?
זהו שפע האלמנטים בהם ניתן להשתמש בגינה:
- אבנים מסוגים שונים
- עציצים בגדלים ובצבעים שונים
- צמחייה עם עלים בהרבה גוונים וצורות
- ניצול של מימד הגובה-צמחים נמוכים וגבוהים, עציצים על הקרקע ועל עמודים
- פרחים בהרבה צבעים וגדלים
- קישוטים – כאן השפריריות הסולריות, שבחשיכה זוהרות בצבעים.
הדבר הנפלא בעיצוב גינה הוא שכמעט ואין דבר כזה “יותר מדי”. בניגוד לאדריכלות ועיצוב פנים, בהם עומס יתר של אלמנטים מהווה מטרד, בגינה, וביחוד בגינה קטנה, נכון להשתמש בהמון אלמנטים מסוגים שונים.
השפריריות בלילה:
מה שלא רואים בתמונה: בכל עונה ובכל מזג אוויר התמונה הזאת תראה קצת אחרת.
זה עובד גם הפוך: המראה שמתקבל כשמסתכלים מהגינה לתוך הבית חשוב לא פחות! כאן רואים איך הצמחייה והעציצים ממסגרים את החלון.
ככלל, אני אוהבת להדגיש אלמנטים אדריכליים של הבית בעזרת הגינה, בעזרת עציצים וצמחים. כשעושים כך מעשירים את שניהם – הן את הבית והן את הגינה, וגורמים לתחושה של הרמוניה ביניהם.
כאן אפשר לראות עציצים וחפצי קרמיקה שונים על ספסל השיש שליד דלת הכניסה לבית ועל אדן החלון הרחב שלצידו…
…..ושני עציצים גדולים משני צידי שער הכניסה לחצר:
….ומקבץ גדול של עציצים פורחים ליד חלון המשרד שלי, בתוך נישה שיצר העמוד:
הצמחייה יכולה גם להסתיר פגמים קיימים בחצר, ואף להפוך אותם ליתרון. כאן למשל אפשר לראות פינה בגינה, בה נפגשים קיר מחסן של שכנים מצד אחד, גדר במבוק של שכנים מצד שני, ועמוד בטון של השכנים שבאלכסון.
מה שמציל את הכל ומונע מזה להראות כאסון סביבתי הם הצמחים המטפסים והפורחים, ומקבץ העציצים בגבהים ובצבעים שונים:
ככלל, מקבצים של עציצים הם דבר יפה. אפשר לגוון בגדלים, בגבהים, בחומר ובצבע, בסוגי הצמחים, וכמה שיותר מגוון – יותר יפה… אלא שיש להתייחס למקבץ כזה כאל קומפוזיציה אומנותית, ולהרכיב אותו בזהירות רבה, כמו שבונים קומפוזיציה של תמונה.
מה שכל כך יפה בתכנון גינה הוא שהאלמנטים בה משתנים כל הזמן. צמחים גדלים ופורחים, קמלים ומתים, נובלים ומתחדשים ללא הרף. לכן גם הקומפוזיציה של כל האלמנטים בגינה היא דבר חי ומשתנה ללא הרף – זאת בניגוד לאדריכלות, שבה כל מה שבנוי הוא סטטי.
הנה עוד קומפוזיציה, והפעם האלמנטים הם שיח גדול עם עלים מגוונים, גזעי עצים, עציצים, סלע, גדר במבוק ורהיט הגינה . כולם יחד יוצרים עניין והרמוניה.
חלק מהקומפוזיציה של הגינה הוא מה שנמצא מעבר לגדר, אצל השכנים. הדבר נכון ביחוד בגינה עירונית קטנה, בסביבה צפופה. חשוב להביא בחשבון את מה שגדל אצל השכנים, מה רואים מהגינה שלהם מתוך הגינה שלי.
כאן – עץ הרימון היפה של שכניי, והשיח שלידו, שהם חלק מעיצוב הגינה שלי:
לפעמים דווקא צמצום בצבעים יוצר את הקסם. רק ירוק ולבן ובמבוק:
צמד – שניים מאותו הדבר – תמיד מרשימים יותר. כאן שני עציצים גדולים ממוקמים בצורה סימטרית מול דלת הכניסה לבית.
עוד צמד : שני עמודים מעוטרים מדגישים את פינת הגינה הרחוקה יותר. על ידי כך שדווקא הפינה המרוחקת מודגשת, נוצרת אשליה של מרחק והגינה נראית גדולה יותר.
בין העמודים אבן גדולה, מטפס פורח , ועץ שיגדל ויפרח בעתיד – כולם מושכים את העין לפינה הרחוקה:
כאדריכלית, יש בעיני דמיון רב בין תכנון חלל בנוי לתכנון גינה. אם להסביר זאת בצורה פשוטה: בשני התחומים אנו עוסקים בעיצוב חללים, וכל חלל מורכב מתמונות -תמונות. רצף התמונות הוא שיוצר את תחושת החלל, ולכן כל תמונה שנוצרת חייבת להיות שלמה בפני עצמה וגם להשתלב נכון עם כל התמונות האחרות שניצור.
בבנייה אנו בונים את התמונה מחומרים מתים, שכמעט ואינם משתנים, ואלו בגינה הכל בתנועה, כל הזמן – מעגל החיים של הצמח, שעות היום, עונות השנה – הכל חי ומשתנה ללא הרף.
ובתוך כל האלמנטים המשתנים הללו, אני אוהבת להשתמש באלמנטים הקבועים של עולם האדריכלות ועיצוב הפנים – כלים יפים, קירות, גדרות, מדרגות, אבנים, חומרים וטקסטורות מגוונים. וכאן – פסל של סוס צוהל:
הגישה התכנונית לגינה דומה להליך התכנון האדריכלי של בית
קודם כל וכבסיס לכל חייבת להיות חלוקה נכונה של החלל העומד לרשותנו. בגינה קטנה כמו זאת הדבר נכון שבעתיים, וחשוב לנצל נכון את השטח המצומצם מבחינה פונקציונלית ואסתטית.
כפי שאפשר לראות בתכנית, התכנון כאן כלל שימת דגש על מספר נושאים:
- יצירת רצף של שטח מרוצף מסביב לכל הבית, כדי ליצור תחושה של גודל.
- חלוקה נכונה בין שטחי ריצוף ושטחי גינון: כניסה לחצר ושביל רחבים דיים, אך עדיין עם מקום לצמחייה.
- יצירת מרחב מרוצף גדול יחסית בחצר האחורית, כדי ליצור מקום לריהוט הגינה וגם לשמר אשליה של גודל. את הריהוט קנינו עוד לפני שנעשה הריצוף, כדי להיות בטוחים שהריהוט ושטחי הריצוף יתאימו זה לזה בגודלם.
- מטבע הדברים, שטחי הגינון נמצאים בהיקף החצר. נמנענו בכוונה מפסי גינון ברוחב אחיד. חלק מהגינון צר למדי, ומספיק בדיוק לשורת צמחים אחת, וחלקו רחב יותר ויוצר אשליה של גינה גדולה.
וכך זה נראה במבט כללי:
בחרנו בריהוט במבוק, חומר טבעי ועמיד שאינו דורש תחזוקה, ונותן תחושה נהדרת של חופשה ופינוק:
לריצוף בחרנו באבן טבעית מקומית בגווני אפור משתנים ובגדלים שונים. לטעמי נכון לבחור חומר שהוא לא בהיר מדי, כדי שלא נסתנוור בקיץ, ולא כהה מדי, כדי שלא יתחמם, חומר שמתיישן יפה, שלא דורש טיפול רב, שנראה טוב גם כשהוא קצת מלוכלך, כי אחרי הכל זאת גינה
האפור הבהיר של הריצוף מדגיש יפה את רהיטי הבמבוק עם הריפוד הבהיר, את הצמחייה הירוקה, את העציצים הצבעוניים והפרחים.
תכנון: אורלי ערן – אדריכלות ועיצוב פנים
תכנון צמחייה: יהודית מלמן – מתכננת נוף, משתלת גבעת ברנר
צמחים: משתלת פתאל
רהיטים: קנה קש
הקמת הגינה: משה