דירה יפה ומרווחת, שבעליה פנו למשרדי עם שתי בקשות:
- לסדר מחדש את חדרי הילדים. יש להם שתי תאומות – נסיכות בנות 6, ותינוק חדש.
- לעשות משהו עם החלל המרכזי של הבית – הסלון ופינת האוכל – שממש לא נראו טוב.
לפני שיפוץ הדירה:
הקיר המרכזי בדירה – נראה מסכן. ומעבר לכך – חשוב מאוד – אין איפה להניח דברים כשנכנסים הביתה.
דלת ממ”ד (מכוערת) נפתחת כמעט לתוך הסלון. קיר הסלון עצמו קצר מדי בשביל הספה, ולכן היא בולטת לתוך המעבר.
חדר הילדים שבו גרות התאומות צר, ארוך, וקטן מדי לממלכתן של שתי הנסיכות – מה שהביא לכך שחפציהן היו מפוזרים בכל הבית.
ואחרי שיפוץ הדירה:
סובבנו את שלחן האוכל. עכשיו הוא שימושי הרבה יותר – מהווה פינת אוכל אמיתית, וכבר לא משמש רק כמקום להנחת התיקים והמפתחות. המנורה שמעליו שונתה גם היא, בהתאם.על הקיר שליד פינת האוכל – שידה. ביחד עם שתי המנורות היפות, המראה והפרחים, הקיר הפך ל”מקום”.
וכך זה נראה מתוך הסלון:
הארכנו במעט את קיר הסלון, והרווחנו שלושה דברים: עכשיו יש מקום לספה גדולה מספיק, דלת הממ”ד מוסתרת, וגם לשידה נוספת . בעלי הבית, שמעידים על עצמם שהם בלגניסטים מטבעם, אומרים שעכשיו, כשיש יותר מקומות איחסון – הרבה יותר קל להם לשמור על בית מסודר!
עיצוב חדרי הילדים:
הרחבנו את חדר התאומות על חשבון חדר התינוק, אך לא בקיר ישר , אלא בפיתול, כך שמשני צידיו נוצרו נישות. מתוך חדר התאומות משמשת הנישה למיטת הקומותיים . זה נראה כך:
מהצד השני של החדר – שולחן כתיבה כפול, עם מקום להרבה קשקושים…
וכמובן – הכי חשוב בשלב זה של חייהן – שהכל יהיה וורוד. בעתיד, כשתתבגרנה, יהיה קל מאוד לשנות את הקיר הוורוד לצבע אחר, ולתת לחדר מראה בוגר יותר. הרהיטים אינם ילדותיים , ולכן יוכלו להמשיך את תפקידם גם כשהילדות תגדלנה.
חדר התינוק – כחול, כמובן, הוקטן, אלא שהנישה שנוצרה ליד החלון מאפשרת גם לו להרגיש מרווח למדי.
